החלטה בתיק ת"א 14205-08

1.         בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המשיבים ביום 14/07/12 בהעדר התייצבות לדיון.

2.         המבקשים טוענים כי הם הסתמכו על התחייבותו של המשיב 3, השוכר של המושכר שבבעלות המשיבים 1-2 , לפיה הוא נושא במלוא האחריות לטיפול בתביעה שהוגשה נגדם ונגדו וכי הוא ישכור את שירותיו של עו"ד אחר עבורם משהופסק ייצוגם ע"י עו"ד יובל עציוני.

              לפיכך ובהעדר ניסיון בניהול הליך משפטי, הם סברו כי הם פטורים מניהול הגנתם ולא התייצבו לדיון מבלי שהיה בכך משום כוונה לזלזל בהליך .

              המבקש 2 טוען כי המותב הקודם שדן בתביעה אף אישר את טענת בא כוחם לפיה הוא אינו ערב ולכן הוא פטור מלהופיע לדיונים.

3.         לגוף התביעה טענו המבקשים כי הם חתמו כערבים להסכם השכירות בין המשיבים בגין תקופת השכירות הראשונה קרי: עד ליום 18/07/06 בלבד. הארכת תקופת השכירות , לשתי תקופות נוספות ועד יום 12/10/07 נעשתה מבלי שהם התבקשו ו/או חתמו על הארכת תוקף הערבות והם אף לא ידעו על אותן הארכות. לפיכך, לא קיימת יריבות בינם ובין המשיבים 1 ו-2 (להלן - "המשיבים") .

4.         בנוסף טענו המבקשים כי חלק מנזקי המושכר להם טענו המשיבים, הם באחריותם של האחרונים אשר לא שעו לבקשותיו של המשיב 3 לתקן נזקי בלאי במושכר ו/או נזקים שהיו בו עובר לתחילת השכירות ואין להם כל אחריות או חבות לגביהם.

            בידי המשכירים פיקדון שממנו היה בידם לגבות את החוב הנטען לדמי השכירות, המצוי גם הוא במחלוקת ועוד היתה נותרת יתרה לטובת המשיב 3 ממנה.

             לפיכך, בקשו המבקשים שיבוטל פסק הדין ויינתן להם יומם להוכיח את הגנתם . 

5.         המשיבים טענו מנגד כי דין הבקשה להידחות.

            לטענתם, המבקשים עשו כל אשר לאל ידם להימנע מקבלת החלטות והטריחו את המשיבים שוב ושוב להמציא להם את החלטות מבלי שהם טרחו לעדכן את כתובותיהם . רק משהגיעו  אליהם המוציאים לפועל, הוגשה הבקשה , גם זאת באיחור ממועד מתן פסק הדין.  

             פסק הדין הומצא למבקש 1 כדין, לפי כתובתו הרשומה בכתבי הטענות ואין לו להלין על מועד קבלתו משלא טרח להודיע לבית המשפט על כתובתו המעודכנת. בנוסף, המבקש 1 אחר בהגשת הבקשה ביום 14/10/12 ולא לפי מניין הימים לפיו היה עליו להגישה כבר ביום  25/09/12 ולא בכדי לא נאמר בתצהיר מהו המועד בו נמסר לידיו פסק הדין.

            למבקש 2 הומצא פסק הדין כבר ביום 10/07/12 ובדומה לחברו, היה עליו להגיש בקשה  להארכת המועד לביטולו.

              משבוצעו הזמנות למבקשים ולמרות זאת הם לא התייצבו לדיון, נימצא כי לא נפל פגם בפסק הדין והוא ניתן כדין.

6.         בנוסף טענו המשיבים, כי ההחלטה שניתנה ביום 01/02/12 מהווה פסק דין חלקי והפכה להחלטה חלוטה משלא הוגשה בקשה לביטולה עד היום לפיכך, אין לדון בשאלת אחריותם כערבים ככל שיבוטל פסק הדין כי אם בשאלת גובה נזקי המושכר והמשיבים.      

7.         לטענת המשיבים, לא עסקינן בנסיבות המצדיקות את בטולו של פסק הדין, לאור הזלזול של המבקשים בהליך ובהיעדר כל ביסוס בפרוטוקול ובכלל , לטענת המבקש 2 לפיה נאמר לו כי הוא פטור מהתייצבות לדיון.  

            בנוסף טענו, כי המבקש 2 לא הגיש תצהיר בתמיכה לטענתו בדבר סיכויי ההגנה ואילו המבקש 1 טען לראשונה בתצהירו על זיוף חתימתו על החוזה לתקופת השכירות השנייה. בכך, יש משום הרחבת חזית אסורה. לפיכך, אין סיכוי למבקשים להוכיח היעדר יריבות ובנכונים הדברים גם ביחס לשאלת נזקי המושכר שתצהירם בנדון, הוא בגדר עדות שמיעה ויש לדחותה.

            לפיכך, אם תתקבל הבקשה יש להתיר למבקשים להביא את הגנתם רק בנוגע לשיעור הנזק וכן לחייב אותם בהוצאות ובהפקדת ערובה על מנת שיהיה בידי המשיבים לגבות מהם את הוצאותיהם .  

דיון והכרעה:

8.         פסק הדין אשר ניתן נגד המבקשים ביום 04/07/12 אינו פגום שכן הוכח, מתצהירי המבקשים וכפי שעולה גם מאישורי המסירה שהוצגו ע"י המשיבים, כי המבקשים הוזמנו כדין לדיון ולא התייצבו.